הורסים את השפה העברית? מונחים עבריים למציאות מדומה

עובדים בכביש הורסים את השפה העברית? מונחים עבריים למציאות מדומה

מילון חדש למונחי אינטרנט ומציאות מדומה

טיבן של שפות הוא לשאול זו מזו ללא הרף והעברית אינה יוצאת מכלל זה
המציאות הדינאמית של המאה ה-21, המתאפיינת בחידושים טכנולוגיים בקצב מסחרר, מניבה גם שפע של מילים חדשות, רובן באנגלית. מי שאוהב לדבר ולכתוב עברית וגם רוצה להישמע מעודכן ישמח לשמוע שהאקדמיה ללשון העברית תפרסם ברשת מילון חדש למונחי מציאות מדומה (virtual reality) והציבור יוכל להגיב עליו. לאחר מכן תבחר הוועדה העליונה של האקדמיה ללשון אילו מהן תצטרפנה לאוצר המילים הרשמי של השפה העברית.

האקדמיה ללשון

האקדמיה שוקדת כעת על תרגום כל המונחים המקצועיים הקיימים בעולם מסדי הנתונים והיא כבר טיפלה במילים מעולם האינטרנט והתקשורת הסלולארית כגון רינגטון וטוקבק: נעימון ותגובית לפי גרסתה. יש כאלה שיגידו "הנה עוד פעם באים המלומדים ממגדל השן האקדמי שלהם ונותנים המלצות באיזה מילים להשתמש!" ליו"ר הוועדה למונחים טכנולוגיים באקדמיה ללשון העברית אמנון שפירא, יש גרסה אחרת: דווקא המשתמשים עצמם שרוצים בגיור המילים האלה לעברית – "כשאנחנו ניגשים לעבוד עם מחשב, מרבית המילים שאנו אומרים הן בעברית. בהקשר של תוכנות שולחניות, למשל, אנחנו מדברים על תפריט קובץ ולא על File ומבצעים עריכה ולא Editing", אומר שפירא ל"כלכליסט".

השפעות של שפות זו על זו

טיבן של שפות הוא לשאול זו מזו ללא הרף והעברית אינה יוצאת מכלל זה. גם האנגלית, השפה ממנה אנחנו מאוד אוהבים לקחת מילים היום, שאלה הרבה מילים מצרפתית! בתחום האוכל, למשל: שור בחווה – Ox (אנגלית) ; בשר השור על הצלחת מוכן לאכילה – Beef (צרפתית).

ניקח למשל את הקיצור SMS, שמקורו במילים Short Message Service, שירות מסרים מיידים. כשהגיעו הטלפונים הניידים השתמשו הרבה ב-SMS והמילה אפילו הפכה לפועל, לסמס. אבל מה יותר טוב לומר, סמסו או סמסמו? חישבו מהר, אלפי קולות לנינט יכולים להיות תלויים בבחירה שלכם ואנחנו מחפשים מילה שתגרה אנשים לשלוח SMS ולעזור להכתיר את כוכב הריאליטי החדש! המלומדים מהאקדמיה המליצו על "למסרר, מסררו לנו", אבל הציבור משתמש במילים "שלחו מסרון", כפי שדן חמיצר ביקש בתוכניות הרדיו שלו, לפי המלצת האקדמיה. המילה דפדפן התקבלה מהציבור בתור תרגום של המילה Browser ולא האקדמיה היא שהמציאה אותה. לכן אפשר לומר שהתהליך כאן הוא דו סטרי, בין האקדמיה לקהל דוברי העברית.

לטעמי הרבה יותר נעים להשתמש במילים בעברית בחיי היומיום, למרות הסיכון להישמע מגוחך לפעמים. בוודאי שלא אומר שח-רחוק במקום טלפון, כי מה לעשות, לא כל חידושי הלשון נקלטו, אבל בוודאי גם שלא אומר או אכתוב – "תורידו את הלבל של האקסייטמנט סביב האישיו הזה, הבאזז סביבו כבר עושה לי חור בראש…"

מה דעתכם?

היכן אתם נמצאים על הספקטרום שבין "עברית בכל מחיר!" ל-"אני מדבר Heblish"?

פוסטים דומים:

  • על הכוח האדיר של שפות: תרגום, שפה והוויה
  • תרגום תפריט מסעדה: מקרים משעשעים… שפוגעים בתאבון
  • עולם התרגום מתגייס למען האיטי
  • תרגום סימולטני – מקרה מלחיץ של מבטא בלתי מובן
  • תרגום וההליך הפלילי – פגיעה בחפים מפשע

  • מה עכשיו?

    נהנית מהפוסט? מצאתם את הבלוג שימושי? יש לכם אתר או בלוג משלכם. נשמח אם תמליצו עלינו ותוסיפו קישור ל www.eby.co.il. שיקלו להירשם לביירון בלוג. ניתן גם להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או עקבו אחרי ByronSeminars@ בטוויטר Follow ByronSeminars on Twitter קבלו עדכונים באמצעות RSS Subscribe via RSS עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בלינקדאין קבלו עדכונים באימייל email

    עדיין אין תגובות.

    השארת תגובה

    (חובה)

    (חובה)