תרגום גרוע של סרטים: מתי בסדר לטעות, מתי מותר לחסוך?

אינספור פרויקטים מתעכבים, יוצרים רושם שלילי, נכנסים להשקעות מיותרות ואף נכשלים עקב חוסר-השקעה בתרגום טוב.

להלן פוסט אורח מאת רז אלמליח על טעויות תרגום בסרטים. רז הוא מתרגם (תרגום עברית אנגלית), כותב ועורך בעל ניסיון של מעל 10 שנים בטווח רחב של תחומי תוכן. בנוסף, לימד אנגלית וכתיבה לסטודנטים ומנהלים. כל מי שרגיש לנושא טעויות תרגום יזדהה עם פוסט משעשע זה הדן בטעויות תרגום ובעניינים אחרים של עולם זה:

לא קל להיות דובר שפת אם אנגלית בישראל, בייחוד אם אתה גם דובר שפת אם עברית. עוד בילדותי, עת למדתי לקרוא כתוביות, תמיד התחלחלתי לנוכח ה”פשעים” שמבוצעים פה בשם התרגום בתחום הטלוויזיה והקולנוע.

"למה?" שאלתי את עצמי ואני עדיין שואל, "למה לתרגם דיאלוגים ושמות סרטים בצורה כל כך תלושה, מוגבלת ומביכה כאשר יש לנו שפה עברית עשירה שמסוגלת להרבה יותר? מי אחראי לשערוריות הללו?"

עם הזמן הפכתי בעצמי לאחראי לתרגומים מאנגלית לעברית וההפך. מחומר שיווקי, תכתובת וספרות ועד מאמרים אקדמיים, טכנולוגיה וכלכלה, הובלתי אלפי מילים, ביטויים, משפטים ופסקאות בדרך הפתלתלה והמעניינת מאנגלית לעברית ובחזרה. רובם ככולם עברו את המסע ללא שריטות רציניות – ורובם היו הרבה יותר מאתגרים בתוכן ובסגנון מהסרטים והסדרות שאנו רואים. אז מדוע בכל זאת יקיריי ואני לא יכולים לפתוח טלוויזיה או ללכת לקולנוע בלי לחוות מבוכה לשונית?

תרגום אנגלית עברית – המתרגם מת מצחוק

אתגר תרגום היתולי: התמונה הבאה צולמה באנגליה. תרגמו את שם המוצר:


אם הצלחתם לתרגם את שם המוצר בלי להתייחס לאנטומיה הגברית, אתם חלק מהפתרון ותיהנו מהמשך המאמר.

בערך פעם ביומיים אני מנער את מי שאתרע מזלו לעמוד ליידי, מצביע לטלוויזיה ופורץ בסדרה של תוכחות צדקניות על איכות התרגום בישראל. בפעם האחרונה זה היה בקטע מאחת מסדרות הבילוש דוגמת CSI. השוטר/דוגמן שעל המסך נתקל בקשיים עם נרתיק האקדח שתחת בית השחי שלו. "מה הבעיה?" שואלת אותו עמיתתו השוטרת/דוגמנית. תשובתו:

“I’ve got a problem with the holster.”

דהינו "יש לי בעיה עם נרתיק האקדח שלי". הכי פשוט שיש. אך משום מה, התרגום שהושם בפיו היה "יש לי בעיות עם הולסטר". מי זה הולסטר? לא ברור. שום דמות בשם זה לא הופיעה בפרק. האם המתרגם בכלל צפה בתכנית שהוא תרגם? גם לא ברור. האם הוא מודע למשמעות המילה holster? ברור שלא.

יצחק הולסטר, ידידו הטוב של המתרגם (באדיבות www.sxc.hu)

ישנן עוד אלפי דוגמאות בתחום הכתוביות. די לציין שתרגום שמו של Christian Slater ל"מניח רעפים נוצרי" הפך מזמן לאגדה בקרב מתרגמי ישראל. אלו טעויות מיותרות שלטעמי מעידות בעיקר על כך שהמתרגמים אינם תמיד מודעים לתרבות המודרנית ממנה הם מתרגמים – אמריקנית, בריטית, וכיו"ב.

אך בואו נהיה סלחניים: מדובר בטעויות מבודדות, לא במגמה כוללת. תרגום שמות הסרטים, לעומת זאת, מהווה תופעה עקבית ומטרידה יותר. האתר indic.net, המאפשר חיפוש שמות סרטים בעברית לפי שמם באנגלית ולהפך, מאפשר לנו לעמוד על היקפה.
לדוגמה, חיפוש אחר הטיות הביטוי "מת מצחוק" מעלה כ-16 תוצאות: "האקדח מת מצחוק", "הג'ונגל מת מצחוק", "הג'יגולו מת מצחוק", "המרגל מת מצחוק", "הנמלט מת מצחוק", ועוד ועוד. כולם פשוט נחנקים מצחוק.

אני לעומתם מחניק דמעה. כי באנגלית, הפועל "למות" והמילה "צחוק" מופיעים בכותרת של (מוכנים?…) סרט אחד בלבד מאותה הרשימה: הסרט Dying of Laughter. זהו הסרט היחיד שנמלט מסכין הקצבים של מתרגמי הסרטים הישראלים, כיון ששמו המקורי כבר מתאים לתבנית העילגת וחסרת-הדמיון אליה התרגלנו. אך רגע, מדוע התרגלנו? מדוע אנו מקבלים תרגומים עקומים כדבר שבשגרה?
אני יכול לחשוב על שתי תשובות אפשריות. התשובה הראשונה היא שבשלושת העשורים האחרונים, אי שם במרתף אפל במרכז הארץ, יושב אחיינו רפה השכל של אחד משליטי שוק הסרטים הישראלי, אוחז בטוש ובמחברת ומתרגם את שמות הסרטים. הוא כבר די מבוגר, יש לו קביעות, הוא אוהב את המשכורת והשעות, והוא לא מוכן לפרוש ולתת הזדמנות למישהו שמסוגל לתרגם את שמות הסרטים נכון.

הייתי רוצה להאמין שזו התשובה, אך יש גם תשובה שנייה, לא פחות סבירה: שזה ככה כי זה עובד, ושאין למפיצי הסרטים סיבה כלכלית לתרגם את שמות הסרטים אחרת. במילים אחרות, התרגום העילג עובד כאן לטובתם. אך לפני שתרוצו לשכור מתרגם עילג בשכר מינימום, אציין שזהו המקרה היחיד מסוג זה בו נתקלתי. מחוץ לסרטים, אינספור פרויקטים מתעכבים, יוצרים רושם שלילי, נכנסים להשקעות מיותרות ואף נכשלים עקב חוסר-השקעה בתרגום טוב.

דוגמה לחוסר השקעה:

באדיבות www.sxc.hu

אז מה זה, בעצם, תרגום איכותי?

תלוי את מי שואלים. מתרגם מקצועי, מנוסה ופרפקציוניסט עשוי לענות שתרגום איכותי הוא תרגום שגם נאמן באופן מקסימלי לשפת המקור וגם בהיר, קריא וקולח בשפת היעד. מתרגם בינוני או חובבן עשוי לענות שתרגום איכותי הוא כל תרגום שאפשר להבין בו את הכוונה הכללית של הטקסט. למולם, מפיץ סרטים עשוי לענות שתרגום איכותי הוא כל תרגום המביא את הקהל הכי גדול של ילדים, נוער ומבוגרים לקולנוע. מי מהם צודק?
כולם צודקים.

התשובה לשאלה "מהו תרגום איכותי?" תלויה ביעדים, בצרכים ובסטנדרטים של הלקוח (אתם). כפי שהשוק מוצף במתרגמים במגוון רמות מהנמוך לגבוה, הוא מוצף גם בצרכנים במגוון רמות. סטודנטים דלפונים (זאת למדתי על בשרי) מחפשים תרגום חפוז ומלוכלך תמורת שכר רעב. יזמים רציניים וחברות עסקיות מחפשים תרגום מקצועי ברמה גבוהה, ומוכנים לשלם עבור עבודה איכותית וניסיון. שאר האנשים ממוקמים במגוון נקודות בין שני הקטבים הללו. החוכמה היא לבחור את המתרגם המתאים לך ולפרויקט שלך, להיות מוכן לשלם את המחיר הראוי, ולזכור שזה ישתלם לך.
בשוק הישראלי, הכלל הוא שאנשים נוטים לכוון לאופציות זולות מדי. המקרים ההפוכים כל כך מעטים שלא אתעכב עליהם במאמר זה. בהתאם, להלן טיפ קצר:

מתי אני יודע שבחרתי במתרגם זול מדי?

לרוב, בלב פנימה, אתה פשוט יודע ולא מודה בכך.

אם ההכנסה שלך, העסק שלך, הדוקטורט שלך או הקריירה שלך תלויים (גם) ברמת התרגום של [מלא כאן: התכנית העסקית / העלון הפרסומי / אתר האינטרנט / התזה / אחר] שלך, וכרגע שילמת למתרגם בלתי-מקצועי 400 ש"ח לתרגום 10,000 מילה, ניתן לומר שזה עתה זרקת 400 ש"ח מתוך מחשבה שגויה שתחסוך כסף. אח, האירוניה.

ניתן גם לקוות שהנזק לעסק/קריירה/דוקטורט שלך הפיך. אל דאגה, הוא כמעט תמיד הפיך, אך מובטח לך ששוב תשלם – והפעם מחיר מלא וראוי – למתרגם או עורך מקצועי שיבצע עבורך את אותה המשימה בדיוק, אבל הפעם כמו שצריך.

מה הקשר בין זה לבין טלוויזיה וסרטים?

ישנם מספר קשרים:

1. המחשבה "לי זה לא יקרה". דהינו, האשליה שדווקא אתה בניגוד לשאר העולם תמצא מתרגם במחיר של חצי-מנה פלאפל שיבצע עבורך עבודה ברמה של פרופסור מהסורבון. אם זה מה שאתה חושב, אתה חי בסרט, אבל לפחות אתה לא לבד: אם מתרגמים שלא יודעים אנגלית מוצאים עבודה ב-CSI, בכל תכניות הפריים-טיים ועל שלטי חוצות מעל סינמה סיטי, הם אוטוטו ימצאו עבודה גם אצלך.
2. ההפך מסעיף 1: הידיעה שגם מתרגמים פחות מנוסים, פחות מקצועיים ופחות מיומנים יכולים לשמש אותך (!). לפעמים דווקא אין צידוק כלכלי לפנות לרולס-רויסים של עולם התרגום. ואגב, אני מאמין שמה שאני אומר פה לא יכעיס את עמיתיי בעולם התרגום – אנו מכלים הרבה זמן יקר בסינון לקוחות בלתי-רלוונטיים בעלי ציפיות בלתי-מציאותיות.
3. ז'אנרים. בעברית, סוּגוֹת. כמו שיש קומדיות נוער קלילות ולעומתן דרמות מורכבות הדורשות תשומת לב ממושכת, יש גם ז'אנרים שונים של תרגום. אף אחד לא מפסיד כלום אם בקומדיית הקיץ החדשה והמגניבה הדמות של בחורה-בביקיני-מס'-5 תאמר בתרגום העברי "סנדלים" במקום "כפכפים". מצד שני, אם בהסכם חלוקת-ממון המילה House תתורגם בטעות כ"לאחסן", מישהו עשוי לחוש צער עמוק בהמשך הדרך. (ואז אולי אפשר לעשות מזה סרט ולקרוא לו "הממון מת מצחוק".)

"שלום? אני צריכה תרגום דחוף." (באדיבות www.sxc.hu)

נתראה בקולנוע!

קישורים מומלצים: תרגום מסמכים , תרגום לאנגלית


מה עכשיו?

נהנית מהפוסט? מצאתם את הבלוג שימושי? יש לכם אתר או בלוג משלכם. נשמח אם תמליצו עלינו ותוסיפו קישור ל www.eby.co.il. שיקלו להירשם לביירון בלוג. ניתן גם להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או עקבו אחרי ByronSeminars@ בטוויטר Follow ByronSeminars on Twitter קבלו עדכונים באמצעות RSS Subscribe via RSS עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בלינקדאין קבלו עדכונים באימייל email

טרקבקים & פינגים

עדיין לא נשלחו טרקבקים ופינגים.

תגובות

כמתרגם בעל ניסיון רב, גם אני חשבתי בדיוק כמוך על תרגום שמות הסרטים, עד שעברתי בעצמי קורס תרגום סרטים, שם התברר לי שאת שמות הסרטים לא בוחרים המתרגמים אלא מפיצי הסרטים. המפיצים בוחרים שם שנראה להם קליט, ולא פעם אף בניגוד למשוב מהמתרגמים. כך, למשל, תירגמתי מהולנדית סרט תיעודי בשם De verdwene medine, על קהילות יהודיות קטנות בהולנד שנספו בשואה ("מדינה" בהולנדית הוא כינוי לכל הערים שמחוץ לאמסטרדם). למרות הצעתי לתרגם את שם הסרט כ"קהילות שאבדו", בחר המפיץ לתת לו את השם "המדיאנים האבודים", ואף כתב בפרוספקט כי "מדיאנים הוא השם שנותנים ההולנדים לכל מי שחי מחוץ לאמסטרדם". וכדי ביזיון וקצף…

בתור מישהי שחוטפת ג'ננה אפילו כשמתרגמים grand piano בתור "פסנתר גדול", הזדהיתי מאוד עם הכתבה.

נדעת פה בנקודה כואבת מאד בעולם הסרטים…
הרבה מאד מתרגמים נופלים על המילות הקטנות
שהרבה פעמים מהוות משקל רב בסרטים שאנו רואים.

אהבתי מאד את המאמר המושקע.
חד שמח,
שרון כהן

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)