למי מגיע שירותי תרגום בהליך אזרחי בבית המשפט?

"אם יש צדק- יופע מיד!"- חיים נחמן ביאליק

העדרו של אותו תרגום יכול לגרום לפגיעה בזכויותיהם של המתדיינים

"אם יש צדק- יופע מיד!" משפט זה של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק מתנוסס בכניסה לאחד מהאולמות בבית המשפט בת"א. אך האם באמת יש צדק, ומה הקשר בינו ובין תרגום בהליכים אזרחיים? כפי שראינו הקשר בין תרגום והערכים הבסיסיים ביותר שלנו, כחברה דמוקרטית, בולט מאד במשפט הפלילי, ומגיע עד לשורש העניין, הוא ההרשעה או זיכוי הנאשם מהאישום. (ראו לדוגמא בפוסט קודם שם הוביל הקצר בתקשורת בין חוקר המשטרה לחשוד להודאת שווא בביצוע רצח).

תרגום משפטי

ההבדל בין המשפט האזרחי למשפט הפלילי

קיימים מספר הבדלים חשובים בין המשפט האזרחי למשפט הפלילי, לדוגמא במשפט הפלילי המאשימה (התובעת) במקרים הרגילים היא המדינה. המשפט האזרחי מתנהל בדרך כלל בין שני פרטים. יחד עם זאת, המשותף בין השניים הוא בין היתר יומם של הצדדים בבית המשפט. קרי ההזדמנות להוכיח את צדקת גרסתם, והעמדת הצד הנגדי על טעותו, או מימוש זכותם של הצדדים. כך אם יומו של הנאשם בבית המשפט בא לידי ביטוי על ידי הוכחת חפותו, יומו של הנתבע האזרחי בא לידי ביטוי בהוכחת צדקת גרסתו לעומת גרסת התובע. אם הנתבע איננו בקיא בשפה שבה מתנהלים ההליכים כנגדו, הוא איננו יכול להגן על צדקת דרכו. אם עובד אינו יכול לתבוע שכרו בבית הדין לעבודה משום שעברית איננה שפת אמו, נפגעת זכות הגישה לערכאות של אותו עובד. שירותי התרגום, מסייעים לאותם אנשים שאינם שולטים בשפה העברית לממש את זכות הגישה לערכאות, שהיא אחת מזכויות האדם הבסיסיות.

המצב בארה"ב

בארה"ב לדוגמא, אומנם לא קיימת זכות חוקתית לשירותי תרגום, אך ברור שלזכות למשפט הוגן הקבועה בתיקונים שונים בחוקת ארה"ב אין כל משמעות בפועל עבור מי שאינם דוברי אנגלית או אינם שולטים בשפה, ללא אספקת אותם שירותי תרגום. כמו כן, אותה זכות למשפט הוגן מתייחסת לכל תחומי המשפט, ולכן רלבנטית גם להליכים האזרחיים. מסיבה זו, מערכת החקיקה הפדראלית בארה"ב מכירה בזכות לשירותי תרגום גם בהליכים פליליים וגם בהליכים האזרחיים. בדומה, גם בחלק ממדינות ארה"ב הכירו בתי המחוקקים בבעיה שהאוכלוסיה בארה"ב הטרוגנית מאד, וחוסר השליטה של חלק מאותה אוכלוסיה בשפת המקום, פוגע ביכולתה לממש את זכויותיה.

ראו לדוגמא, בקטע הבא המדבר על שירותי התרגום בבתי המשפט בקליפורניה:

המצב במדינת ישראל

מדינת ישראל, ידועה מלבד כמדינה דמוקרטית שחורטת על דגלה את זכות הגישה לערכאות, גם כמדינה קולטת עליה המורכבת מערב רב של לאומים ושפות. הקשר בין התרגום וזכות הגישה לערכאות, מצא את דרכו גם לתוך מאמר של כבוד שופט בית המשפט העליון לשעבר, יעקב טירקל, עוד בשנת 2002, המקשר בין התרגום בהליכים האזרחיים וזכות הגישה לערכאות. הוא מציין שבדומה לחובה הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי, ראוי שנושא התרגום בבית המשפט יוסדר גם בהליכים האזרחיים (לרבות בהליכים שעניינם הוצאה לפועל, עבודה, ומשפחה), כאשר הוא מציין שהעדרו של אותו תרגום יכול לגרום לפגיעה בזכויותיהם של המתדיינים.

בהמשך, מצאו לנכון גם כמה מחברי הכנסת ה-18  שקיים קשר הדוק בין התרגום ומיצוי ההליכים האזרחיים בבית המשפט, במיוחד במדינה קולטת עליה המורכבת מערב רב של לאומים שהעברית איננה שפת אמם, כמדינת ישראל. ולפיכך, העלו לשולחן הכנסת את "הצעת חוק בתי המשפט (תיקון- תרגום בהליכים אזרחיים בבית המשפט) התשס"ט-2009 במטרה להסדיר את נושא התרגום גם בהליכים אזרחיים.

הצעת החוק

ראשית, בסעיף ההגדרות מגדירה הצעת החוק מיהו "מתרגם מוסמך" לצורך חוק זה. "מתרגם מוסמך" לצורך חוק זה הוא- "אדם בעל כישורי שפה מתאימים וידע בתרגום בהליכים משפטיים, המסוגל לתרגם מעברית לשפתו של בעל הדין שאינו דובר עברית ומהשפה האמורה לעברית". הגדרה זו היא הגדרה טיפה אמורפית משום שהחוק לא ממש קובע כאן דרישות השכלה או ניסיון ברורות, כאלו הקבועות לדוגמא בעניין של בעלי מקצוע אחרים השותפים להליך השיפוטי, כגון עורכי דין לדוגמא, הנדרשים לעבור בחינות על מנת שיוכלו להופיע בבית המשפט.

יחד עם זאת, בדברי ההסבר להצעת החוק, כן מצוין שיש צורך בפיקוח איכותי על המתרגמים ואופן מינויים משום התפקיד המרכזי שלהם בהליך השיפוטי. כמו כן הצעת החוק גם קובעת תנאים ברורים למינויו של מתרגם. ראשית, החוק מדבר על אדם שאין לו אמצעים כספיים לממן שירות זה, כאשר האסמכתא שהאדם זכאי לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי התשל"ב-1972 תהווה ראיה לענין זה. יחד עם זאת, החוק קובע שגם אם בעל הדין לא זכאי למתרגם מטעם המדינה, עדיין ימליץ לו בית המשפט למנות לעצמו מתרגם.

בנוסף, השוואת חובותיו של המתרגם המוסמך לחובות החלות על עד המעיד בבית המשפט כפי שעושה הצעת החוק דנן, מלמדת שהמחוקק רואה למתרגם תפקיד חשוב במלאכת חקר האמת. קרי, אם ימסור המתרגם תרגום מוטעה או מטעה, דומה הדבר למסירתה של עדות שקר והטעיית בית המשפט הנכבד.

מהי חשיבות התרגום להליך המשפטי האזרחי?

החובה לאפשר לכל מתדיין שיהיה לו יומו בבית המשפט ולהוציא את צדקו לאור, והחובה לקיים משפט, הן לחם חוקה של החברה הדמוקרטית. הצעת החוק מכירה בכך שקיימת לפרט זכות בסיסית להבין את ההליכים המשפטיים בהם הוא נוטל חלק, המתנהלים בין כתליהן של הערכאות השונות, בין אם מדובר בערכאה דלמטה ובין אם בבג"צ. זכות זו לפי הצעת החוק מהווה חלק מ"כללי הצדק הטבעי".  קרי, אדם שאיננו שולט בשפה שבה מתנהלים ההליכים המשפטיים (שלעיתים אף נכפו עליו) איננו יכול למעשה, בעל כורחו, לממש את זכות הטיעון, ולהגן על זכויותיו, וכך נפגעת זכות האדם שלו למשפט הוגן.

תרגום ההליכים מהווה חלק מהזכות הבסיסית למשפט הוגן, משום שהוא מסייע לפרט לממש את זכויותיו, וזו בדיוק הסיבה, שמדינת ישראל כבר הכירה בחשיבות של מתן שירותי תרגום לנאשם בהליך הפלילי.

מדינה דמוקרטית, שחרטה על דגלה ואף עלי חקיקתה את ההגנה על זכויות האדם, ראוי לה, שתסייע לפרט שאין בידו אמצעים כספיים לממש זכות זו. ראוי לציין, שהפסיקה במדינת ישראל כבר קבעה בעניין זכויות אדם, שהשיקול התקציבי איננו מהווה עילה לפגיעה בהן, והפגיעה בזכויות האדם המוכרות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, צריכה להיות לפי אמות המידה החוקתיות. (בג"צ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט (4) 94). סביר להניח כי הזכות להליך הוגן ממנה נגזרת החשיבות של מתן שירותי תרגום בהליכים משפטיים, נחשבת לזכות המנויה בחוק היסוד, ולכן כזו שהפגיעה בה צריכה להיות ברורה מאד. לכן העלות המטילה חובת שירותי התרגום בהליך האזרחי איננה יכולה למנוע מימוש חובה זו מפרט שאין בידו את האמצעים הכספיים.

מה דעתכם?

אשמח לשמוע מה דעתכם? האם יש לתרגום תפקיד כה חשוב במערכת המשפט? האם הקשר בין תרגום משפטי לזכות הבסיסית של האדם להשמיע את גרסתו בבית המשפט הדוק כל כך? האם אכן יש לספק שירותי תרגום לפרטים שידם איננה משגת?

קישורים מומלצים: תרגום מסמכים , תרגום לאנגלית


מה עכשיו?

נהנית מהפוסט? מצאתם את הבלוג שימושי? יש לכם אתר או בלוג משלכם. נשמח אם תמליצו עלינו ותוסיפו קישור ל www.eby.co.il. שיקלו להירשם לביירון בלוג. ניתן גם להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או עקבו אחרי ByronSeminars@ בטוויטר Follow ByronSeminars on Twitter קבלו עדכונים באמצעות RSS Subscribe via RSS עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בלינקדאין קבלו עדכונים באימייל email

טרקבקים & פינגים

עדיין לא נשלחו טרקבקים ופינגים.

תגובות

תרגום הוא מאוד חשוב בכדי לאפשר לכל אחד לקבל משפט צדק.

הבעיה בישראל שמרוב הרצון לתת משפט צדק לפעמים מקפידים יותר מדי על הכללים במקום לספק צדק לקורבן

שלום,
הנני תובעת בהליך אזרחי ואחד מעדיי הינו דובר שפה אחרת, האם עלי להגיש בקשה לבית המשפט למינוי מתרגם מוסמך? (שהרי טרם נקבע בחוק מינוי מתרגם בהליך אזרחי)

המערכת הממוחשבת לא מאפשרת ניקוד אפילו של השמות. השם נכתב בעברית בלבד. אם הקלדנית טעתה וכתבה את השם שלך במשובש "זה מצריך ערעור". אם לא ערערת…. ההליך נשאר עם השם השגוי. לגבי נשים ששמן משתנה במהלך החיים המשפחתיים מדובר בקרנבל של ממש. כשאת נקלעת לבית משפט רבני את בכלל מכוכב אחר בייחוד כשהמשפחה אשכנזית והרבנים ספרדים ((אולי אנוסים?)) ואין לך שום סימפטיה ל"מלחמות מצווה" ולבונים החופשיים הכפילים של חללי תש"ח. 50 שנה לאחר "ששת הימים" מתגלה "גיס-סודי לשעבר" של יו"ר הכנסת ראובן ברקת…קולונל רב-צבאי בצבא האמריקאי וסודות מלחמת-ששת הימים מתחילים לטפטף מהכיוון הזה כשאתה בכלל לא יודע מה עושה קולונל רב צבאי בצבא האמריקאי שקשור בקשרי משפחה למפלגת השלטון. זה שאני בכלל לא יודעת כלום על הצבא האמריקאי לא אומר שהצבא האמריקאי לא יודע משהו עלי ב-50 השנים מאז "ששת".

השארת תגובה

(חובה)

(חובה)